בורקיס נ' סיגמה גריינס אחזקות 2008 בע"מ ואח'

החלטה

התביעה הוגדרה ע"י התובע, כתביעה למתן חשבונות, וסעד זה אכן התבקש, ביחס לסוגי מסמכים מסויימים, בס' 27 לכתב התביעה.

בנוסף, התבקש ביהמ"ש בס' 29 לכתב התביעה, למנות מומחה, לצורך ניתוח החשבונות, ובדיקת זכאותו של התובע לתשלום על פיהם, ובס' 30 לתביעה, התבקש ביהמ"ש, לחייב את הנתבעות לשלם לתובע, כל סכום שימצא כי חבות לו.

הנתבעים בקשו לסלק את התביעה על הסף, משום שהתובע לא מילא אחר הוראת תקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה: "היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער". הנתבעים טענו בהקשר זה, כי משלא אמד התובע את הסכום הנתבע, הרי שנמנע בכך במכוון מתשלום אגרת המשפט בגין הסעד הכספי, וגם לא הראה, כי הסכום האמור מצוי בתחום סמכות בימ"ש זה.

לחילופין טענו הנתבעים, כי יש לעכב את בירור התביעה, מחמת "הליך תלוי ועומד" נוכח תביעה המתנהלת בין הצדדים, ובמסגרתה נדונות לטענת הנתבעים, רוב הפלוגתאות המצריכות הכרעה בתביעה דנא.

התובע טען, כי לא נקב בסכום המשוער, מחמת חוסר במידע רלוונטי. לטענתו, רשאי היה להגיש התביעה כפי שהוגשה, כאשר בהמשך, לאחר שיתברר סכום החוב, תעמוד לו זכות לתקן את תביעתו, ולתבוע את הסכום האמור, או לחילופין, להגיש תביעה נפרדת לתשלום החוב.

לעניין הבקשה לעיכוב ההליך בשל הליך תלוי ועומד, טען התובע, כי אין להעתר למבוקש, משום שלא מתקיים בענייננו מבחן זהות העילות, ביחס לשני ההליכים.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, סבורני כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף, אך נכון לחייב את התובע, לתקן את תביעתו, על דרך של הוספת סכום תביעה משוער, או לחלופין – על דרך של מחיקת הסעדים המבוקשים בס' 29 ו – 30 לכתב התביעה.

זאת, באשר התביעה, כאשר היא כוללת את העתירות המפורטות בס' 29 ו – 30 לכתב התביעה, אינה תביעה לסעד של מתן חשבונות בלבד, אלא הינה, למעשה, תובענה לחיוב כספי. במצב זה, חלה כמובן, הוראת תקנה 16(ב) שצוטטה לעיל, המחייבת את התובע לפרש את "...הסכום הנתבע לפי המשוער", וככל שעומד התובע על הסעדים האמורים, אין לפטור אותו מן החובה האמורה (מקום שיבחר התובע לתקן התביעה באופן האמור, יהיה עליו כמובן לשלם האגרה המתאימה, שתחושב ע"פ הסעד הכספי, והסמכות העניינית תקבע גם היא ע"פ הסכום האמור). אם אין התובע יכול לנקוב אף בסכום משוער, רשאי הוא לוותר על הסעדים הנוספים, האמורים בס' 29 ו- 30 לכתב התביעה. במקרה כזה תוותר תביעה למתן חשבונות גרידא, שאין בצידה סעד כספי (ואשר בימ"ש זה מוסמך לדון בה, מכח סמכותו השיורית). במצב זה, יסתיים הדיון בתובענה, עם ההכרעה בשאלת מתן החשבונות [ר' רע"א 4827/92 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' חב מודיעים סוכנויות בע"מ פ"ד מו(5) 580, רע"א 9710/04 "אורה" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' צבי בלסקי ואח' (ניתן ביום 11.1.05) בס' 3 לפסה"ד, וכן בש"א (י-ם) 3457/08 רוברט רכניץ ואח' נ' יהודה אוליבה ואח' (ניתנה ביום 25.2.09) בס' 12 להחלטה].

התובע יתקן אפוא תביעתו בהתאם.

כתב התביעה המתוקן יוגש תוך 7 ימים.

הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן, תוך 14 ימים לאחר מכן.

נקבעת ישיבת ק.מ ליום 13.4.14 בשעה 12.30.

הבקשה לעיכוב הליכים נוכח "הליך תלוי ועומד, תידון בישיבה האמורה. הצדדים יעדכנו את ביהמ"ש בהחלטה לעניין הוספת ראיות, במסגרת ההליך האחר.

ניתנה היום, ל' אדר תשע"ד, 02 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: